לוגו אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן

ברקט - הקטלוג המאוחד של רשת הספריות
 

תצוגת רשומה

 
רשומה 1 מתוך 1
No Previous Record   No Next Record
‫ מס. מערכת: ‬   002403469
‫ מיקום: ‬   היכן בספריות / האם מושאל
‫ מס. מיון: ‬   ‫ E346.043 בני.די תשע"ה ‬
‫ מחבר: ‬   ‫  בנין, מוטי, מחבר
‫ כותר: ‬   ‫ דיני מקרקעין, תכנון ובנייה בעקרונות הדין העברי / מאת מוטי בניאן. ‬
‫ מו"ל: ‬   ‫ בני ברק : בורסי, תשע"ה 2015. ‬
‫ תאורת: ‬   ‫ 232 עמודים ;  25 ס"מ. ‬
‫ הערה ביב': ‬   ‫ כולל הערות ביבליוגרפיות ומפתחות.. ‬
‫ תקציר: ‬   ‫ "מקרקעין שימשו מאז ומתמיד את בני אדם לצורך מחיה ומגורים, ועם זאת היו הגורם העיקרי לסכסוכים בין בני אדם, בין משפחות, ובין שבטים ועמים. לאורך תולדות האנושות בני אנוש מכרו, רכשו ושיעבדו מקרקעין, נאלצו להתמודד עם מוכר נכלולי ועם שכן מסיג גבול, ונדרשו לחיות עם שותפים לא רצויים בקרקע, בנו בטעות או בזדון על קרקע של אחר והדין המקומי נדרש לתת פתרונות. אדם נדרש לבנות את ביתו כך שלא יפריע לאחרים ובנייתו לא תהווה מטרד לשכנו וישמור על קווי בניין מסוימים בגבולות מגרשו, נשמר שלא לבנות במתחמים ציבוריים ויצא להיאבק בשלטון או המלך שהפקיע את אדמתו. ‬
  ‫ ספר זה סוקר, זו הפעם הראשונה בקובץ אחד, את התחומים העיקריים הקשורים לדיני מקרקעין ולדיני תכנון ובנייה שאדם מן השורה נתקל בהם בחיי היום-יום זאת כפי שהשתקפו במקורות הדין העברי החל בתנ"ך, דרך המשנה והתלמוד וכלה ברמב"ם ובשולחן ערוך ומצביע על חוט מקשר בין חוקים השונים שיוצרים מערך משפטי שלם והרמוני. הספר מציג תמונה שלפיה שימשו דיני מקרקעין בדין העברי כלי להגן על קניין האדם ועל כבודו, מכשיר לחייבו לנהוג בתום לב ודרך לצמצום הפער החומרי והחברתי בין שכבות העם. נוסף על כך ריסן הדין העברי, באמצעות חקיקה, את כוח המלך בפרט והשלטון בכלל להפקיע את אדמת הנתין בשרירות לב. רעיונות אלו ואחרים מהדין העברי המובאים בספר זה הם מהפכניים עד כדי כך שלא נמצא להם אח ורע בשום תרבות אנושית שלפני ימי התנ"ך – לא בחוקי ’אשנונה’ מהמאה ה-20 לפנה"ס, וגם לא אחרי ימי התנ"ך – מבחינת חדשנות מוסרית וחברתית ומבחינת היקפם, עומקם, שיטותיותם ותכליתם, החובקים את כל רגעי החיים האנושיים. ‬
  ‫ לאחר סקירת דוגמאות רבות בתחומי דיני מקרקעין ודיני תכנון ובניה מהמקורות, תוך השוואה עם הדין הקיים בישראל וציון השונה והשווה בין שתי המערכות, המחבר מביע את תובנותיו ואת מסקנותיו בהתייחסו לביקורת המקרא ולממצאים ארכיאולוגיים. כן מצביע המחבר על החמצות שונות של חוקרי ומבקרי המקרא, שלא נתנו את הדעת בצורה ראוייה לפן המשפטי המעשי של התנ"ך והדין העברי שלאחריו. חוסר התעמקות זה, לדעת המחבר, הביא לראייה לא מדויקת של חוקרים אלו את עולם ימי התנ"ך ואת התקופות שאחריו. המחבר מציג היסטוריה משפטית בת 3,000 שנים לפחות של הדין העברי בבחינת "משפט המבעבע מעמקי המציאות והאגדה כאחת", היסטוריה העשויה להיות תעודת הזהות של עם ישראל לדורותיו. זהות יחודית זו קיימת ללא קשר לשאלה האם מאורע מסויים, שהמשפט נבע ממנו ושאותו מאורע נראה לאדם בן ימינו כאגדה, אמנם התרחש במציאות. בעוד חוקרי המקרא, לדעת המחבר, שמו את הדגש על חיפוש אחר הדמויות והמאורעות וקביעת חלק מהם כמיתולוגיים, המחבר מדגיש את המשפט המעשי שנבע מדמויות אלו, ראייה זו יש בה כדי לתרום ולהשפיע על התווית ועיצוב הזהות היהודית של ימינו." -- מן הכריכה האחורית. ‬
‫ נושא: ‬   ‫  מקרקעין -- משפט עברי.
  ‫  רכוש -- משפט עברי.
  ‫  מעשי קנין -- משפט עברי.
  ‫  בניה -- ישראל -- תכנון.
  ‫  בניה, חקים -- משפט עברי.
  ‫  קרקעות, חזקה -- חק וחקיקה -- ישראל.
  ‫  קרקעות, חזקה -- משפט עברי.
 
  אודות הספר (באתר "Google Book Search")
No Previous Record   No Next Record